"הגדת היטלר" ממרוקו


"הגדת היטלר" ממרוקו

מאת: מאת יוני שניצר (דוקטורנט למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן) © כל הזכויות שמורות למחבר

"תרגום והוצאה לאור של יצירה דרמטית, קומית ומעוררת השראה משולחן הסדר של יהודי צפון אפריקה בשואה. בואו נגאל מסמך היסטורי ומרתק של שותפות גורל!"..  במילים אלו פותח יוני שניצר את הקמפיין המזמין את הציבור לקחת חלק בהוצאה לאור של מסמך היסטורי חשוב ומרתק - 'הגדת היטלר' - וכדבריו: "טקסט שנשכח ונזנח מארון הספרים היהודי, המסמל אחדות בין המזרח והמערב וכל מה שבאמצע של העם היהודי."

 להלן קטעים נבחרים מעמוד הקמפיין: 

"...היצירה בעלת אופי דרמטי ולעיתים קומי, ומעל לכל מעוררת השראה בסולידריות הפורצת ממנה, המסר שכל ישראל ערבים זה לזה."

"מדוע אני מאמין בפרויקט?

אני מאמין שהזהות היהודית שלי לא מתחילה ונגמרת ברוהטין שבגליציה המזרחית, מקום מוצאי. זהותנו ומורשתנו עשירה ונפלאה דווקא משום שהיא התהוותה במקומות רבים, והעמידה דמויות מופת שונות. מקור הגאווה והחוסן בזהות היהודית שלי בא ממקום זה – הערצה לדמויות כמו האדמו"ר מפיאסצנה ורבי אהרון מבעלז מחד, ומאידך לבן איש חי ור' יעקב אביחצירא.

 כאשר קראתי לראשונה את הגדת היטלר התאהבתי ביצירה. לא רק בגלל הקסם שיש בה אלא בגלל שהיא פתחה בפני עולם שלם, עוד חלק מהפסיפס המגוון שנקרא העם היהודי.

 כיום אני דוקטורנט למחשבת ישראל וחוקר את כתביו של המקובל ר' יוסף בן שלום אשכנזי (1300). אחד הדברים שריתקו אותי בדמות זו, מעבר לחיבורו רב ההשפעה, פירוש לספר יצירה, היא היותו יהודי שגדל באשכנז, למד ולימד בספרד ואת סוף ימיו, יש אומרים, בילה בצפון אפריקה."

'הגדה די היטליר' או 'הגדת היטלר' הינה יצירה מקורית שנכתבה בערבית יהודית ויצאה לאור ברבאט שבמרוקו בין 1943-1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. "הגדת היטלר" שופכת את תוך המבנה הקלאסי של חלק "המגיד" בהגדת פסח את סיפור מלחמת העולם השנייה, את תלאות היהודים בשואה ואת נצחונם של בעלות הברית, מזווית ראיה של יהודי מצפון אפריקה. כך למשך כבר בתחילת החיבור אנו קוראים "בבהילו, במהרה באו האמריקנים!" ומיד אחר כך, "הא לחמא – הפנים הכחושות האלה שהיו לאבותינו בבהלה, מהיטלר, כל דכפין יתהלך בפחד, כל דצריך ברעדה בורח. השתא הכא לשנה הבאה בשלווה. השתא הכא בשוק השחור. לשנה הבאה בישראל כבני חורין!".

המחבר האנונימי של היצירה, נסים בן שמעון (כנראה שם עט) מביא את הקורא לצלול את תוך עולמו בהווה בו בזמן שברקע הקורא מקשר את המציאות החדשה עם גלות וגאולת מצרים לפני אלפי שנים; פרעה מתחלף בהיטלר, עשר המכות ממצרים מתחלפות במכות המלחמה דוגמת הפצצות, פרופאגנדה, שוק שחור וכו'. אך יש שינוי אחד דרמטי השונה מסיפור יציאת מצרים. הפעם אלו אינם בני ישראל היוצאים ממצרים. הפעם, אלו כוחות הרוע שהמחבר מוציא ממצרים – את הגנרל הנאצי רומל וחייליו. באתנחתא קומית, הבצק שלא טפח הוא לא המצות של בני ישראל אלא בצק המקרוני של החיילים האיטלקיים שלא הספיק לטפוח כי בעלות הברית העיפו גם אותם ממצרים. מי יודע, אולי תפנית היסטורית זו במצרים, של יציאתם של כוחות הרשע, היא שהייתה מקור השראת החיבור. המחבר שומע על חורבן אחיו בפולין ובאשכנז, רואה את החיילים הגרמנים והאיטלקים במרוקו, בתוניס ובלוב, ומחפש נקודת אור. אלו הם בעלות הברית. הם אלו שמביאים הפעם את הגאולה. מה נשתנה הפעם מגאולת מצרים? מעין בשורת אחרית ימים המבשרת שתכף מוציאים את מקור הרוע ממצרים וכולנו בארץ ישראל.

אפשר להתווכח על גדולתו של יצירה זו. החרוזים לעיתים מאולצים, יש בדיחות מצחיקות יותר ומצחיקות פחות. הידע של המחבר בסיסי למדי ונשען על עיתונים ורדיו. אם היה למחבר חינוך יהודי, ספק אם למד יתר על המידה ואם כן, הדבר לא בא לידי ביטוי בהגדה. אפוא, לא השפה או המקורות הם המייחדים את "הגדת היטלר". סוד הקסם של יצירה זו, מעבר לפשטות שלה, היא בשני מובנים עיקריים. ראשית כל, אי אפשר להתעלם מהמסר הפורץ מתוך היצירה, מסר של אחדות עם ישראל, שכל ישראל ערבים זה בזה. הנה חי יהודי בתוך מציאות לא פשוטה במרוקו וחשוב לו לכתוב על אחיו באירופה, לשתף אותם יחד עם גורלו, כעם אחד. בנקודה זו יש לציין שהגדת היטלר היא חלק ממגוון יצירות מז'אנרים שונים הקושרים בין יהודי צפון אפריקה אחיהם באירופה סביב השלטון הנאצי. כך למשל נכתבו בזמן זה גם מגילת היטלר על ידי המחנך העברי ולימים חבר הכנסת אשר חסין, הקדיצה 'קצידא די היטיליר' על ידי מתתיה בן סמחון, הפיוט 'מי כמוך עלא היתליר' המבוסס על מילות הפיוט של ר' יהודה הלוי ועוד. המייחד את הגדת היטלר מבין אלו הוא שזאת היצירה היחידה המתחקה אחר מבנה ההגדה של פסח.

מעבר למסר של אחדות עם ישראל, דבר נוסף המייחד את היצירה היא רגישותו של המחבר לחבר חיבור התואם את מידותיו של תקופתו. דמיינו את ליל הסדר בשנות המלחמה בקזבלנקה. איך אפשר לקרוא את מילות ההלל של ההגדה, את סיפור הגאולה כאשר שמועות באות לאוזנינו בדבר החורבן הבא על אחינו באירופה והבא קרב אלינו? נראה שהשראת החיבור באה מהרצון להביא לשולחן הסדר טקסט שיאפשר לסועדים לקרוא את ההגדה של פסח. בתוך מצב של אנדרלמוסיה נדרש המחבר לתיאורים דרמטיים המתארים את המציאות כהוויתם, אך גם לרגעים קלילים המביעים את האור בקצה המנהרה, את הכמיהה השקטה לגאולה. כגודל החורבן, כך גם גודל המהפך שמחולל המחבר בהגדה המקורית ביציאתם של הרשעים ממצרים זכות בעלות הברית שכבר הגיעו לצפון אפריקה. לצד אזכור מחנות ההשמדה, מופיעים גם מלאכי החבלה המחבלים בתכניות של הצוררים, רבי יוסי הגלגלי הופך לרבי יוסף סטאלין והבן שאינו יודע לשאול הופך למוסוליני. האל אמנם מופיע בהגדה, אך הזרוע הנטויה, היד החזקה הם של בעלות הברית ועל כן, ההללויה בסופה של ההגדה, שמורה להם.

לקורא של ימינו, הגדת היטלר הנו חיבור שיש ביכולתו לפתוח צהר אך תוך פרק חשוב בהיסטוריה של יהודי מרוקו בתוקפת השואה. על כן, יזמתי קמפיין גיוס המונים (שהושלם בהצלחה בימים אלה) על מנת לדאוג להוציא לאור ולהחיות את הגדת היטלר במהדורה חדשה ומיוחדת. המהדורה תכלול את המקור המלווה בהקדמה, תרגום לעברית ותרגום לאנגלית.


לפרטים ורכישה מוקדמת של עותקים של הגדת היטלר ניתן לפנות ליוני שניצר

בטל' 054-5961755

או במייל  jonnie.schntzer@gmail.com