פאס


העיר פאס

מאת: דוד אנקווה © כל הזכויות שמורות למחבר

פאס, היא העיר העתיקה מבין ארבעת הערים המלכותיות של מרוקו. ונחשבת כמעוז דתי מצד אחד וכמרכז לימודי מתקדם מאידך.

עם יסודה ועד עצם היום הזה, נחשבת העיר פאס לאחת הערים הקדושות לאסלאם. למרות שעדיין קיימת בפאס אווירה דתית זו, אין המטייל והתייר חשים זאת.

כאן דרים אלה לצד אלה כ-200.000 משכילים, מהפכנים והשמרנים של מרוקו. לפני שנים אחדות ביטאו את תסכולם הסטודנטים ובעלי המעמד הנמוך, על ידי הצתת מלון דה מריניד המפואר.

מיקומה הגיאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה על מרכזי ה"עצבים" ועמדות הכוח במדינה.

תושבי פאס פיתחו תרבות עירונית מתקדמת וכן לבוש וסגנון מיוחדים. היא מחולקת לשלושה רבעים: ה"עיר", העיר העתיקה והעיר החדשה.

מי שייסד את העיר בשנת 789 לספירה, היה אידריס הראשון וכשהחלו הבנאים לחפור את היסודות הראשונות, נמצא מכוש (פאס בערבית) ומכאן בא שמה.

החלק המרתק של פאס הוא ה"מדינה" (העיר העתיקה) על סמטאותיה המפותלות. זה המקום ללכת בו לאיבוד, לחפש ולגלות...

המונומנטים ההיסטוריים החשובים, מרוכזים באיזור קייראווין – המסגד של יוצאי תוניסיה, אך מומלץ לסייר גם באזור אנדלוס.

בפאס אל-באלי, אין תנועת מכוניות וכלי התחבורה הם חמורים ופרדות, אך גם מבחינות אחרות, כאן הזמן עמד מלכת, ובעלי המלאכה של העיר העתיקה עדיין עובדים בשיטות המסורתיות.

אתרי סיור

שער בוג'לוד

בנוי בסגנון מסורתי ומקושט בעיטורי קרמיקה כחולים (צבעה של פאס) ובצבע ירוק ( צבע האסלאם). הוקם על ידי הצרפתים ונמצא בנקודה הגבוה ביותר בפאס.

שער בוג'לוד-פאסהמדרסות של פאס

בעבר מילאו המדרסות תפקיד פוליטי ולא רק דתי והיו מרכזי תמיכה בפלג הסוני נגד השיעי. מאוחר יותר הפכו המדרסות לפנימיות יוקרתיות למקורבי השלטון. כיום ניתן לבקר בהן, אך בשעת תפילה, התיירים מתבקשים להישאר בחוץ. הכניסות בתשלום.

מדרסה בו עינאייה – ממוקמת במרכז העיר העתיקה - מדרשה אסלאמית שנבנתה ב-1350.

חשוב לציין – כי עידן המדרסות נעלם כמעט ממרבית ארצות האסלאם, אך כאן עדיין אפשר לראותם.

מוזיאון דאר בטחה

המוזיאון לאומנויות מרוקאיות, נמצא בכיכר העצמאות ושוכן בתוך ארמון.

מוצגים בו שטיחים, תכשיטי כסף ברבריים, כלי נשק, ספרי קוראן מעוטרים, בגדי חתונה ועוד.

פתוח כל השבוע פרט ליום שלישי והכניסה בתשלום.

 קבר אידריס השני

מקום פולחן ומוקד עלייה לרגל במיוחד בקרב נשים. הכניסה ללא מוסלמים אסורה אך לעיתים כשנפתחות הדלתות, אפשר להציץ דרכן פנימה.

מסגד קייראווין

המסגד הגדול בצפון אפריקה עד הקמת מסגד חסן השני בקזבלנקה. המסגד מכיל לא פחות מ- 20,000 איש בו זמנית כשאליו נכנסים דרך 14 דלתות!! בחללו 270 עמודים

המחלקים אותו ל16 אולמות.

בחצר המרוצפת שחור לבן יש העתק של ביתני "חצר האריות" בארמון אלהמברה שבגרנדה. גם כאן, הכניסה ללא מוסלמים אסורה.

רחוב אטלעה אל-כבירה

ההופך בהמשכו לרחוב אש-שרבליין (rue cherabliyin), "רחוב עושי הנעליים". כאן מייצרים ומוכרים את קבקבי העור הצהובים המסורתיים. בקצה הרחוב ימינה, בסמטה קטנה ואפלה, עדיין עושים הנגרים מלאכתם נאמנה כיכר הנגרים (place an-nejjarin).

ברחוב אש-שרבליין

הקרוי במורדו "סוק אל-עטארין" (souk el-attarin) ממוקם שוק התבלינים שבו קשת גדולה המסמנת את הכניסה אל השוק, אפשר למצוא בנוסף לשלל התבלינים גם חפצי יבוא ומזכרות לתיירים.

בקצה השוק נמצאת מדרסה אל-עטארין ( medersa el-attarin). האתר פתוח לביקור בכל יום, פרט ליום שישי 08:30-12:00 14:00-18:00. הכניסה בתשלום.

המבנה עצמו דומה למדרסה בו-ענאניה, קטן יותר אך מעוטר בעידון. בולטים בו שיבוץ אריחי הקרמיקה. המסגד שבמקום אינו פעיל ולכן הכניסה אליו מותרת. יש אפשרות לעלות לקומה השנייה לצפייה על חצר מסגד קייראוויין.

בלבו של הרחוב נמצא דאר סעדה (dar saada), בית פרטי מפואר של אחד מעשירי העיר במאה ה-19 שכיום יש בו חנות שטיחים ומסעדה מצוינת. מותר ומומלץ להיכנס פנימה.

בהמשך הרחוב מזרחה נמצא עוד בית מפואר שבו פועלת מסעדת ה"ארמון של פאס" (palais de fes). מגג המסעדה נשקפת תצפית נפלאה על ה"מדינה".

כיכר אספרין (כיכר חרטי הנחושת)

כאן יקדם את פני המטייל רעש פטישים ואזמלים.

מדרסת אס-ספרין

העתיקה במדרסות של פאס. הוקמה בשנת 1280, סגורה לגמרי למבקרים, אך אפשר לבקש מפתח מהשכנים.

הארמון המלכותי של פאס

נבנה  ב – 1880. אחד המכלולים העשירים והגדולים ביותר במרוקו. במשך 700 שנה, לא רצה אף סולטאן להתגורר בארמון. הארמון מוקף חומה ובה שבעה שערים והוא תופס כיום כמעט ממחצית שטחה של פאס אלג'דידה. הארמון סגור בפני מבקרים, אך המקום מושך אליו תיירים רבים.

בית הקברות היהודי

שוכן בפאה הדרומית של המלאח, מזרחית לארמון והוא מקיף שליש משטחו. על שער הכניסה לבית הקברות כתוב "בית החיים". בבית הקברות יש תצפית טובה על המלאח היהודי ועל רבעיו הדרומיים. הקברים בנויים בצורת חצי חבית ואוהלים. בסופו של בית הקברות, יש שער המוביל אל הרובע היהודי.

המלאח היהודי

ביציאה מבית הקברות ובכניסה אל המלאח, ישנה כיכר שבסמוך לה היה תלמוד תורה, "אם הבנים". המבנה נטוש ומוזנח אבל בבית הכנסת ששרד, עדיין ניתן לראות עיטורי סטוקו נהדרים.

בית כנסת פז מרוקופס-המלאח

בית הרמב"ם

נמצא במורד רחוב טלעה אלכבירה. נקודת הציון הבולטת לזיהוי, הוא שעון המים ("בו סטילת") על קיר הבית בעל 13 הקערות (כנגד י"ג המידות של הרמב"ם). כיום מתגוררת בבית משפחה מוסלמית אך אפשר להכנס לביקור קצר.

שווקים

שוק הצבעים

בכיוון הנהר. כאן עוסקים בצביעת צמר. בעבר כמובן השתמשו כאן בתבלינים לצביעת הצמר וכיום משתמשים בכימיקליים.

שוק הבורסקאים

שורות של בורות מלאים בנוזלים בשלל צבעים ובתוכם דורכים הנערים על העורות. המקצוע מועבר מדור לדור. כדאי מאוד להצטייד בבושם או עלי נענע – הריח לא נעים...

עם בקשיש קטן לבעל הבית, אפשר לעלות לאחד מבנייני המגורים שממול לצפייה מהגובה.

דרך שער גיסה (bab guissa)

באזור זה ממוקם מלון-ארמון ג'מעי. הדרך אליו עוברת דרך שוק הדגים המלוחים, רובע הצורפים וכיכר אל-עשאבין (שלל עשבי מרפא). כאן יש מסעדות עממיות ובתי קפה.

מלון ג'מעי

הוא המלון היחיד במדינה הנושק לחומות. הוא נבנה במאה ה-19 על ידי מוחמד אל-ג'מעי, הווזיר של הסולטן מולאי חסן. לאחר מות הסולטן, נושלה משפחת ג'מעי מרכושה והוחזקה בכלא בתטוואן.

בחצר המלון יש גן אנדלוסי יפה ועל שפת הבריכה, אפשר ללגום מיץ תפוזים צונן או כוס תה עם נענע.