עיצוב ערכי לחגיגות המימונה
עיצוב ערכי לחגיגות המימונה
חגיגות המימונה המרכזיות והמקומיות - חג של "הדלת הפתוחה" ואירוח אלפי משפחות עולים בבתיהם של יוצאי מרוקו.
עם הקמת הפדרציה בשנת 2001, הודענו במסיבת עיתונאים על ביטול חגיגות המימונה בגן סאקר. אירוע, שלא גרם לנו נחת, בשל הדיווחים המעוותים בכלי התקשורת בעיצומה של חגיגה מרכזית זו ולאחריה. התמונות שיקפו אך ורק את המראות הלא מחמיאים: ריקודי בטן, שתיה לשוכרה של בודדים ועוד. במקביל לביטול האירועים בגן סאקר בירושלים, קבענו שהחגיגות תתקיימנה באולמות סגורים, כמו בנייני האומה בירושלים, היכלי תרבות ובאולמות שמחה.
את החגיגות אנו פותחים ברב-שיח על הנושא המרכזי שנקבע לאותה השנה. לדוגמא, ב-2015 זה היה על הנושא “צדק צדק תרדוף” (דברים טז’-כ’), וב-2016 על הנושא “למען ציון לא אחשה” (ישעיהו סב’-א). שינויים אלה התקבלו בברכה הן ע”י הרבנים והן ע”י כלי התקשורת, ובעיקר ע”י יוצאי מרוקו ומנהיגי הארגונים השונים. במקביל, אנו מטפחים את אירועי “הדלת הפתוחה-תרבחו ותסעדו”, המתקיימים ברבבות בתים של יוצאי מרוקו ברחבי הארץ. להערכתנו, כשני מיליון איש, אורחים ומארחים, נוטלים חלק ב“ליל המימונה“. ראינו במפעל זה, מסגרת נאה למפגש בין יוצאי מרוקו למתארחים מקהילות ישראל השונות, כדי להעמיק את ההיכרות בין אלה לאלה, וכדי לעמוד מקרוב על חלק מערכיה וממורשתה של יהדות מרוקו. וכבר אמר הנשיא החמישי של מדינת ישראל, מר יצחק נבון: “עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל ותישאל השאלה: מי היו הגורמים ששיפרו את דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני החברה, וכן היקהו במקצת את הקיטוב בעם? אין ספק, קבע הנשיא נבון, חגיגות המימונה ומי שיזמו מפעל הכנסת אורחים זה, תרמו רבות לכך”.
אביא סיפור אחד מיני רבים, המעיד על תרומת המימונה לקירוב הלבבות: נסעתי לביתם של מוניק ושאול אסולין בבית הכרם בירושלים, כדי לנחמם על מות בנם, ואני מבחין בידיד ואומר לו: “רבי משה, מה עושה כהן בבית הקברות? (הכוונה למשה לנדוי-נשיא בית המשפט העליון)”. והוא ענה: “אתה סם אשם! אתה “שידכת” אותנו למשפחת אסולין בליל המימונה, ומאז הם מבקרים בביתנו ואנחנו בביתם. בנם היה כבן לנו ואנו יושבים עמהם בשבעת ימי האבל”.
מאמרים נוספים בנושא:
